Nazir
Daf 59b
מַתְנִי' מֵת אֶחָד מֵהֶן, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: יְבַקֵּשׁ אֶחָד מִן הַשּׁוּק שֶׁיִּדּוֹר כְּנֶגְדּוֹ בְּנָזִיר.
Traduction
MISHNA: The previous mishna described how two nazirites sacrifice offerings of impurity and purity, in a situation in which one of them has become impure but they do not know which one. This mishna discusses what must be done if one of them dies before bringing his offerings. Rabbi Yehoshua said: The surviving nazirite asks someone in the marketplace, a non-nazirite, to vow to be a nazirite corresponding to him, i.e., under the same conditions as his own naziriteship, so that he can bring offerings together with him.
Rachi non traduit
מתני' מת אחד מהן א''ר יהושע יבקש אחד מן השוק. ויבקש ממנו שידור כנגדו להיות נזיר כמו זה שמת ויאמר לו אם טמא הייתי הרי אתה נזיר מיד ולאחר שלשים מותר אתה לגלח ולשתות ביין ואם טהור הייתי וחבירי טמא הרי אתה נזיר לאחר שלשים יום:
וְאוֹמֵר: אִם טָמֵא הָיִיתִי — הֲרֵי אַתָּה נָזִיר מִיָּד, וְאִם טָהוֹר הָיִיתִי — הֲרֵי אַתָּה נָזִיר אַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְסוֹפְרִין שְׁלֹשִׁים, וּמְבִיאִין קָרְבַּן טוּמְאָה וְקָרְבַּן טָהֳרָה. וְאוֹמֵר: אִם אֲנִי הוּא הַטָּמֵא — קָרְבַּן טוּמְאָה שֶׁלִּי, וְקָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלְּךָ. וְאִם אֲנִי הוּא הַטָּהוֹר — קָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלִּי, וְקָרְבַּן טוּמְאָה בְּסָפֵק.
Traduction
And he says to him as follows: If I was impure, you are hereby a nazirite immediately; and if I was pure, you are hereby a nazirite after thirty days. And they both proceed to count thirty days and bring an offering of impurity and an offering of purity. And the nazirite who was defined as having uncertain impurity says: If I am the impure one, the offering of impurity is mine and the offering of purity is yours; and if I am the pure one, the offering of purity is mine and the offering of impurity we brought shall be of uncertain status.
וְסוֹפְרִים שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּמְבִיאִין קָרְבַּן טָהֳרָה, וְאוֹמֵר: אִם אֲנִי הַטָּמֵא — קָרְבַּן טוּמְאָה שֶׁלִּי, וְקָרְבַּן טָהֳרָה — שֶׁלְּךָ, וָזֶה קָרְבַּן טָהֳרָתִי. וְאִם אֲנִי הוּא הַטָּהוֹר — קָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלִּי, וְקָרְבַּן טוּמְאָה בְּסָפֵק, וְזֶהוּ קָרְבַּן טָהֳרָתְךָ.
Traduction
And they subsequently count another thirty days and bring an offering of purity, and the first nazirite says: If I was the impure one, the offering of impurity that we sacrificed at the end of the first thirty days was mine, and the offering of purity we brought then was yours; and this offering I am bringing now is my offering of purity. And if I was the pure one, and the deceased nazirite was impure, the offering of purity we brought thirty days ago was mine, and the offering of impurity we brought earlier was of uncertain status, and this is your offering of purity.
Rachi non traduit
וסופרין שלשים יום. מעכשיו ובסוף שלשים מביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה בשותפות ויאמר לאותו שהביא מן השוק אם אני הוא הטמא הרי קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך ואם אני הוא הטהור ועדיין לא חל עליו נזירות עד לאחר שלשים כדאמר מתחילה ואם טהור הייתי הרי אתה נזיר לאחר שלשים הרי קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה בספק וחטאת העוף שמביא על ספק טומאה אינה נאכלת ואזלה לקבורה כדאמרינן בפרק מי שאמר הריני נזיר (לעיל נזיר דף כט.) אמר ר' יוסי בר' יהודה מנין לחטאת העוף הבאה על ספק שאינה נאכלת כו' ועולת העוף אי בעי מייתי לה לשם נדבה ואי בעי לא מייתי לה כלל כיון דדורון בעלמא הוא לא מעכבא ואשם נמי לא איצטריך לאיתויי דאשם אינו מעכבו מכפרה כדאמרינן בפרק מי שאמר הריני נזיר מגלח (לעיל נזיר דף יח:) הביא חטאתו ולא הביא אשמו מונה ועדיין אסורין לשתות ביין וליטמא למתים אבל חוזרין וסופרין שלשים יום ומביאין קרבן טהרה בשותפות:
ואומר אם אני הוא. שהייתי טמא קרבן טומאה היה שלי וקרבן טהרה היה שלך זה של עכשיו קרבן טהרתי ואם אני הוא הטהור ואותו שמת היה טמא וקרבן טהרה היה שלי וקרבן טומאה היה בספק הרי זה קרבן טהרתך ומכאן ואילך מותרים לשתות ביין וליטמא למתים:
אָמַר לוֹ בֶּן זוֹמָא: וּמִי שׁוֹמֵעַ לוֹ שֶׁיִּדּוֹר כְּנֶגְדּוֹ בְּנָזִיר? אֶלָּא: מֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת בְּהֵמָה, וְאוֹמֵר: אִם טָמֵא הָיִיתִי — הַחַטָּאת מֵחוֹבָתִי, וְהָעוֹלָה נְדָבָה. וְאִם טָהוֹר הָיִיתִי — הָעוֹלָה מֵחוֹבָתִי, וְהַחַטָּאת מִסָּפֵק.
Traduction
Ben Zoma said to Rabbi Yehoshua: And who will listen to him to vow to be a nazirite corresponding to him? How can one design a halakha on the assumption that a non-nazirite will agree to be a nazirite for a lengthy term? Rather, a different procedure is available: After thirty days of naziriteship he brings a bird sin-offering and an animal burnt-offering, and says: If I was impure, the sin-offering is for my obligation as an impure nazirite, and the burnt-offering is a regular gift offering. And if I was pure, the burnt-offering is for my obligation as a pure nazirite, and the sin-offering is of uncertain status.
Rachi non traduit
אמר לו בן זומא מי שומע לו כו'. אלא משלים את נזירו ויביא בספק חטאת העוף ולאשם ולעולת העוף לא חיישינן כמו שאמרנו אלא חטאת העוף שהיא באה על הספק יביא כמו על ספק טומאה ויביא עמה עולת בהמה ושאר קרבנות נזירות טהרה אינו צריך להביא לאלתר אלא לאחר שלשים שניים שהרי עדיין אינו יכול לשתות ביין וליטמא למתים עד לאחר שלשים יום ומעכשיו אומר אם טמא הייתי החטאת מחובתי של קרבן טומאה ועולה זו לנדבה דנזיר טמא לא מייתי עולת בהמה ואם טהור אני זו עולה מחובתי והחטאת בספק ואינה נאכלת ועולת בהמה קריבה לשם חובה וחוזר וסופר שלשים יום ומביא קרבן טהרה בלבד חטאת בהמה ועולת בהמה ושלמים ואומר אם טמא הייתי עולה הראשונה נדבה וזו חובה עם שאר קרבנותי ואם טהור אני הרי עולת בהמה ראשונה חובה וזו נדבה ואלו שאר קרבנותי:
Tossefoth non traduit
ומי שומע לו. אם [אין] דעתו לידור בנזיר (לא זה) שידור כנגדו:
מי שומע לו שידור כנגדו בנזיר. בזה הענין מספק להיות נזיר אלא הוא לבדו מביא לסוף שלשים יום חטאת העוף הדין עולת העוף ולא חש לפרשה:
ועולת בהמה. כדי לגלח על אחד מהדמים ואומר כו' ואסור לשתות ביין דשמא היה טמא וסופר עוד שלשים יום ומביא קרבן טהרה חטאת ועולה ושלמים ואם טהור הייתי אומר העולה הראשונה חובה דלא סגי בלא עולת חובה בגילוח ראשון שצריך לכל הפחות לגלח על אחד מהדמים והשאר קרבני החטאת והשלמים ועולה זו שבאה עכשיו נדבה:
וְסוֹפֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּמֵבִיא קָרְבַּן טָהֳרָה, וְאוֹמֵר: אִם טָמֵא הָיִיתִי — הָעוֹלָה הָרִאשׁוֹנָה נְדָבָה, וְזוֹ חוֹבָה. וְאִם טָהוֹר הָיִיתִי — הָעוֹלָה הָרִאשׁוֹנָה חוֹבָה, וְזוֹ נְדָבָה, וְזוֹ שְׁאָר קָרְבָּנִי.
Traduction
And he counts another thirty days, and brings an offering of purity, and says: If I was impure, the first burnt-offering I brought should be considered a gift offering, and this one I am bringing now is for my obligation. And if I was pure, the first burnt-offering I brought is for my obligation as a pure nazirite, and this one I am bringing now is a gift offering. And these, i.e., the sin-offering and peace-offering I am sacrificing now, comprises the rest of my offerings that I was obligated to bring earlier.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: נִמְצָא זֶה מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו לַחֲצָאִים. אֲבָל הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים לְבֶן זוֹמָא.
Traduction
Rabbi Yehoshua said: According to your opinion, it turns out that this nazirite brings his offerings in halves, i.e., in stages. If he was pure, he brings his burnt-offering thirty days before the rest of his offerings. However, the Rabbis agreed with ben Zoma, and disregarded the concern about splitting up the offerings.
Rachi non traduit
א''ר יהושע נמצאת. אתה אומר שאם טהור היה שמביא קרבנותיו לחצאין שבתגלחת ראשונה הביא קרבן עולת בהמה ועכשיו הביא חטאתו וזבחי שלמים:
אבל הודו חכמים לדברי בן זומא. שאין חוששין אם הביא קרבנותיו לחצאין ועוד שאינו מוצא מי שידור נזיר כנגדו:
Tossefoth non traduit
נמצא מביא קרבנותיו לחצאין. דאם טהור היה עולה ראשונה חובה כדפרישית ובגילוח שני מביא חטאת ושלמים דכיון דאין נזיר אחר עמו אינו יכול לעשות בענין אחר שכיון שהוא ספק טמא ובסוף שלשים אינו רשאי לגלח בלא הבאת קרבנותיו דתניא בפרק שני (לעיל נזיר דף יד:) נזיר שכלו ימיו [לוקה על הטומאה ואינו] לוקה על התגלחת:
אבל הודו חכמים לדברי בן זומא. דלא איכפת לו אם מביא לחצאין והלא לא ימצא אחר שידור כנגדו:
גְּמָ' וְלַיְיתֵי! אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶלָּא לְחַדֵּד בָּהּ אֶת הַתַּלְמִידִים.
Traduction
GEMARA: The mishna taught that Rabbi Yehoshua countered ben Zoma’s opinion by pointing out that his solution would cause the nazirite to bring his offerings in stages. The Gemara asks: What is wrong with that? And let him bring the offerings in stages. Rav Yehuda said that Shmuel said: Rabbi Yehoshua said this comment only to sharpen the minds of the students. He did not really maintain that it is prohibited to act in this manner; rather, he wanted to test his disciples to see if they were aware of the halakha.
Rachi non traduit
גמ' ולייתי. כלומר מה תשובה השיב ר' יהושע בן לוי לבן זומא שזה מביא קרבנותיו לחצאין יביא לחצאין ומה בכך:
אמר רב יהודה אמר שמואל. יודע היה ר' יהושע שאין תשובתו כלום ולא אמר כך אלא כדי לחדד בה את התלמידים שיהו נושאין קל וחומר בעצמן ומה רבינו שיודע הוא בעצמו שאין בדבריו ולא כלום משיב דבר שאינו משנה ק''ו לשאר כל אדם שיכול להשיב על דברי רבו ואפי' יודע בו שאין בדבריו ולא כלום ושאר חביריו יהיו מלעיגין עליו לא ימנע מלשאול כל צרכו וכדאמרינן במסכת נדה (דף כז.) יתיב רב פפא כו' ואחיכו עליה ואמר רבא אפילו כי האי מילתא נימא איניש קמיה רביה ולא לישתוק שנאמר אם נבלת בהתנשא אם נבלת עצמך על דברי תורה סופך להתנשא בה ואם זמות יד לפה ואם שתקת סופך שיהו שואלין ממך ואי אתה יודע להשיבו ותתן יד לפה:
Tossefoth non traduit
ולייתי. אדרבי יהושע פריך כלומר ויביא לחצאין ומה בכך ומשני אין הכי נמי ולא א''ר יהושע אלא לחדד התלמידים:
אָמַר רַב נַחְמָן: מַאי לֶיעְבֵּיד לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְדַקַּיָּה דְּלָא לֵיסְרוּ.
Traduction
Rav Naḥman said, in a light-hearted vein: What will Rabbi Yehoshua do with the intestines of his animals so that they will not spoil? If he insists that the offerings of purity must all be brought at the same time, the only way to do so is to wait thirty days after slaughtering the burnt-offering before burning its intestines, which is certainly impractical.
Rachi non traduit
אמר רב נחמן בר יצחק מה ליעביד ליה ר' יהושע לדקיה דלא ליסרו. כלומר רב נחמן דלא שמיע ליה להא דאמרינן דלא אמר רבי יהושע אלא לחדד את התלמידים והכי קא מותיב וקאמר לדברי ר' יהושע דאמר נמצא זה מביא קרבנותיו לחצאין מאי רוצה לעשות בבני מעים בדקי בהמה להצניען שלא יסריחו עד שיביא שאר קרבנותיו בתגלחת שניה אלא ודאי מביא לחצאין ואין בכך כלום:
לדקיה. כמו דקים שבבני מעים ולהכי נקט בני מעים שהן מסריחין לפי שעה מה שאין כן בבשר:
Tossefoth non traduit
אמר רב נחמן בר יצחק מאי ליעבד ר' יהושע לדקיה דלא ליסרו. לא איתפרש בע''א מאי ליעבד רבי יהושע לדקיה דלא ליסרו פירוש לבני מעים שלא יסריחו דכיון שיבקש אחד שידור כנגדו בנזיר א''כ לסוף שלשים יום כשמגלחין שניהן שניהם צריכים להניף החלב ותגלחת שניהם היא לפני תנופה א''כ יסריח החלב במה שיאחרו להקטיר אותו עד שתי תגלחיות דנהי דלא מת אחד מהם כך היא לכולי עלמא שמביאין קרבן טומאה וטהרה הא ודאי [אי] אפשר לתקנו בע''א אבל בסיפא דמת אחד ואפשר לתקנו בתקנת [בן זומא] בלא נזירות אחרת ולא הוה ליה למימר לר' יהושע שידור אחר כנגדו ובפירוש [אחר] כתוב לדקיה לאיברים דעולה דאינן נקטרות עד אחר תגלחת שניהם וקשה דעל העולה אינו עיקר מצות דמים כי אם מן השלמים ותו למה ימתין הכהן מלהקטירם עד אחר התגלחת וזה לא מצינו ויותר נראה כדפרישית:
מַתְנִי' נָזִיר שֶׁהָיָה טָמֵא בְּסָפֵק וּמוּחְלָט בְּסָפֵק — אוֹכֵל בְּקָדָשִׁים אַחַר שִׁשִּׁים יוֹם.
Traduction
MISHNA: In the case of a nazirite who, on the first day of his naziriteship, was impure from a corpse as a matter of uncertainty and was also a confirmed leper as a matter of uncertainty, i.e., it was uncertain whether or not he had leprosy, how can he fulfill the shaving obligations of a pure nazirite and an impure leper? The problem facing this nazirite is that a leper must shave both when he begins his purification process and at the close of it, one week later. However, a nazirite is prohibited from shaving. Additionally, a leper may not partake of sacrificial food, but a nazirite may. Therefore, he may partake of sacrificial food sixty days after he may have become impure, when the uncertainty with regard to leprosy will have been clarified. He shaves for the first time for his leprosy after thirty days, and for the second time thirty days later, the shaving of the end of the purification process; at which point he brings the offerings of a purified leper and may partake of sacrificial food.
Rachi non traduit
מתני' נזיר שהיה טמא בספק כו'. כמו שהיא מפורשת למעלה בפרק כהן גדול ונזיר:
Tossefoth non traduit
נזיר שהיה טמא בספק. פירשתי לעיל שילהי פ' כ''ג.:
וְשׁוֹתֶה יַיִן, וּמִטַּמֵּא לַמֵּתִים אַחַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים יוֹם.
Traduction
But he may drink wine and become impure from the dead, effectively ending his naziriteship, only after 120 days. This is because he might have been a full-fledged leper, which means that his shavings count toward his leprosy, not his naziriteship. Consequently, after the first sixty days he must observe another thirty days of naziriteship and shave again. Even then he has yet to fulfill all his obligations, as he might have been impure from a corpse, which means his shaving after ninety days was for his impurity. He must therefore remain a nazirite for another thirty days, before shaving one final time at the end of 120 days to fulfill his naziriteship obligation.
שֶׁתִּגְלַחַת הַנֶּגַע דּוֹחֶה תִּגְלַחַת הַנָּזִיר בִּזְמַן שֶׁהוּא וַדַּאי. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהוּא סָפֵק — אֵינוֹ דּוֹחֶה.
Traduction
The mishna notes: The reason that he cannot shave for his leprosy after seven days and perform the second shaving of a leper seven days later is because the shaving of leprosy overrides the prohibition of the shaving of a nazirite only when his status as a leper is definite. However, when his status as a leper is uncertain, the shaving does not override his naziriteship, and therefore he must wait thirty days before each of his shavings for leprosy.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source